הסיפור שלי

אני סמדר גולן, ילידת קבוץ גבים שבצפון הנגב מתגוררת היום בתל אביב.כשגדלתי בקיבוץ החינוך היה משותף, כלומר התינוקות והילדים הופרדו מהוריהם וישנו בבית ילדים. לא הכרתי כל אפשרות אחרת והיה לי טוב לגדול בחברת הילדים.הייתי ילדה עגולה וחולמנית, שהייתה עוקבת במשך שעות אחרי העננים בשמים, מגלה בהם שלל צורות, דמויות וחיות, טווה בדמיונה מעשיות וסיפורים.ככל שאהבתי את תחושת ה"ביחד" שהייתה בקיבוץ, תמיד נזקקתי למרחב משלי ולהרגשה ממשית של חופש ועצמאות. בהיותי נערה עבדתי בחופשות הקיץ בשדות הכותנה, בחיפוש ואיתור מזיקים; השכם בבוקר לפני הזריחה עליתי על ג'יפ מאובק עם עובדי שדה אחרים, יורדת לבדי באחת מחלקות השדה ומתחילה לבדוק בקפידה את עלי הכותנה. נהניתי מהמרחבים ומהשקט ובכל יום מחדש היה נפלא לחזות בזריחה בשדה הפתוח.בשנת י"ג (שנת שירות לפני צבא) ערכתי את הביטאון של חטיבת הנוער של בני הקיבוצים והתגוררתי בקומונה בתל-אביב. התאהבתי בעיר התוססת, הצבעונית, הרועשת והמבטיחה וכבר אז היה לי ברור שבמוקדם או במאוחר אשוב אליה. בצבא הייתי מש"קית חינוך פיקודית של פיקוד הנח"ל: באחריותי היה ליזום ולארגן ימי עיון וקורסים בנושאי תרבות וחברה לפעילים בבסיסי הנח"ל השונים. בין הזמנים, כשהייתי בעיר, השתתפתי גם בחוגי אמנות.אחרי הצבא – חזרה לקיבוץ לזמן מה, טיול גדול בחו"ל עם תרמיל על הגב, ואז - ארבע שנים של לימודי אמנות. התמחיתי בציור והדפס. בסיום לימודיי החלטתי לעזוב את הקיבוץ ועברתי לתל-אביב בידיעה שאני יוצאת להרפתקת חיים חדשה.התחלתי לפרסם כתבות ב"דבר השבוע" ובמוספים אחרים של עיתון "דבר", בכלל זה מאמרים, פרופילים וראיונות עם יוצרים ואמנים מכל תחומי התרבות והאמנות. במקביל, עבדתי בפרויקט אמנות ייחודי עם חולי סרטן וקרוביהם במחלקה האונקולוגית של בית החולים איכילוב. המשכתי בעבודתי העיתונאית גם אחרי שעיתון "דבר" נסגר, ובין השאר ערכתי מדור אמנות נרחב בירחון "עולם האישה". יחד עם תחושת הסיפוק ממלאכת הכתיבה התחזק אצלי הצורך לפנות בתוכי פנאי ומקום מרכזי ליצירה משלי. עזבתי את העיסוק בעיתונות, והתחלתי להקדיש את עצמי לציור. עברו  עשר שנים מאז שחזרתי לצייר ועד היום שבו הצגתי את ציוריי בתערוכה ראשונה בשנת 2012. מאז אני נמצאת בתהליך דינאמי של יצירה שמשתנה, מתפתחת ומתחדשת כל הזמן.בנוסף, בשנים האחרונות, אני לומדת ומתפתחת בתחום הריפוי האנרגטי.החיים זימנו לי גם אתגרים, משברים ואסונות קשים; אובדן אחי צור גולן, שנהרג בהיותו בצבא, ואחר כך מותה של אחותי אבישג גולן-רבן מסרטן היו בין האירועים המטלטלים והמכוננים שהטביעו בי את חותמם והשפיעו על דרכי ועל תפיסת עולמי. ההתמודדות עם הכאב והאובדן רק חיזקה אצלי את ההכרה והדחף לחיות ולמצות את החיים במלואם וליהנות מכל רגע בחיי.

תערוכות

"יום שני"
2012
תערוכת יחיד של ציורי אקוורל ורישום בעיפרון בגלריה "טובה אוסמן" בתל-אביב.

"מראה.מקום"
2013
תערוכת יחיד של ציורי אקוורל בגלריה "טובה אוסמן" בתל-אביב

"דרך המדבר"
2014
תערוכה קבוצתית שבה הצגתי רישום פחם גדול ממדים, בתיאטרון  "תמונע" בתל אביב

"שיעור מולדת"
2017
גלריית הסדנא לאמנות ביבנה. תערוכה קבוצתית שבה הצגתי ציורי אקוורל.

"מראה, מראה"
2019
גלריה טובה אוסמן, תערוכה קבוצתית לכבוד יום האישה הבינלאומי שבה הצגתי עבודת רישום בעפרון.

"מראה, מראה"
2020
גלריה טובה אוסמן, תערוכה  קבוצתית לכבוד יום האישה הבינלאומי שבה הצגתי עבודת רישום בעיפרון.

השכלה

1982 – 1985 המדרשה למורים לאמנות ברמת-השרון (התמחות בציור והדפס)
2011 סדנה לציור באקוורל ב"נאות סמדר", בהנחיית מאיה  כהן לוי
2013 סדנה לציור באקוורל ב"נאות סמדר", בהנחיית מאיה כהן לוי
2014  סדנה לרישום ב"נאות סמדר", בהנחיית מאיה כהן לוי